חיפוש
  • הילה דותן

אמא ואבא בגישות שונות


זוגיות, כמו הורות, לפעמים מפגישה אותנו עם כל הדפוסים, השדים ועניינים הלא סגורים שלנו.

כשזוגיות פוגשת הורות, זה בכלל הופך להיות מסובך.

פתאום זה לא רק את והוא.

מצטרף לו עוד אדם קטן ומתוק שנושא את עיניו אליכם

ומחפש לקבל מכם מענה.

וכל אחד מכם מביא את הדרך שלו, לתוך ההורות.

והדרך הזו חובה בתוכה עשרות שנים של חוויות,

אותם כל אחד חווה בנפרד,

עם הוריו, אחיו, חבריו וסביבתו.

והיצור הקטן והמתוק הזה, הופך להיות הדבר החשוב ביותר בעולם,

עבור שניכם.

ואף אחד מכם לא מוכן להתפשר על יותר מ 100% עבורו

שניכם רוצים הכי טוב בשבילו.

אבל הכי טוב שלו, זה לא הכי טוב שלך.

ואז מתחיל שיח חדש, ללא מילים.

זה לא שיח בין 2 הורים בוגרים

זה שיח בין 2 ילדים קטנים,

שרבים על מי צודק, על הדרך הנכונה, על המקום שלהם בעולם.

דורשים שיראו אותם, יקשיבו להם, יקבלו אותם כפי שהם.

וכל ילד (הורה) מתבצר בשלו,

מרגיש שוב כמו אותו ילד קטן שלא שומעים אותו

והפערים גדלים, והכעסים גם.

כשאת כועסת עליו, זה מחזיר אותו לתחושה הקשה שהרגיש כשלא הצליח לרצות את אימו.

כשאתה מתעלם ממנה, היא שוב חווה את הדחייה שחוותה ממישהו שהיה יקר לליבה.

כשאת מבקרת אותו, הוא מתכווץ והופך לאותו ילד ננזף ולא ראוי

וכשהוא לא מקבל את הדרך שלך,

בעיניים שלך הוא לא מקבל אותך. לא נותן אישור לקיומך.

ופתאום זה כבר לא ריב בין 2 מבוגרים, אמא ואבא,

זו מלחמה הישרדותית של 2 ילדים שמבקשים אהבה.

כי מה שהכי מאיים על ילד זו פרידה.

ומה שכל ילד צריך זו קירבה ואהבה.

והילדים הגדולים האלה, שהיום הם הורים, מבקשים היקשרות בטוחה.

שיאהבו אותם ללא תנאי.

אז הריבים של בני זוג על גישות חינוך,

זה הרבה מעבר למה נכון לילד.

זו כמיהה כל כך עמוקה להרגיש משמעותיים, שייכים, רצוייים ומוזמנים.

וכל מה שמזכיר את ה"פרידה" הזו שהם חוו כילדים

(התעלומות, ביקורת, כעס, דחייה),

מעורר את אותה חרדת פרידה בלתי נסבלת.

אז הדרך לגשר על גישות שונות בהורות,

זה קודם לוודא שיש בינכם היקשרות, לתחזק ולחזק אותה.

כי כשיש היקשרות זה מעורר את האינסטינקטים של כל אחד מכם

להעניק ולהיות טובים אחד למען השני.

להיות בצד אחד של השני.

אז תכלס,

איך מחזקים היקשרות בין 2 מבוגרים?

ממש באותה דרך שמזינים היקשרות עם ילדים.

וכמו עם ילדים, עם טרדות היום יום, לפעמים שוכחים את מה שאמור להיות כל כך פשוט:

לזכור להיות קרובים- פיסית וריגשית

לזכור לגעת- חיבוק, ליטוף או כל גילוי של אהבה

להראות לצד השני שהוא משמעותי לך,

שאת מפנה זמן להיות איתו (גם אם זה אומר לפעמים לנתק שיחת טלפון כי הוא בדיוק נכנס)

שאת מכינה לו משהו שהוא אוהב,

שאת מכירה אותו מבפנים- מה הוא רוצה, מה חשוב לו.

שאת רוצה להקשיב לו, למה שנובע מתוכו.

ברגע שניתן מקום לצד השני, לעצם קיומו ונחיצותו בעולמנו.

ההיקשרות תעשה את שלה.

הוא כבר ירצה ללכת אחריך, להקשיב לך, להיות דומה ומשמעותי עבורך, בשבילך. (זה אותו דבר גם לגביו, כלפיך)

אז לגשר על גישות שונות בין בני זוג,

זה הרבה מעבר לתקשורת ופשרה.

זו עבודה על חיזוק ההיקשרות, בניית מערכת יחסים עמוקה

והחלטה הדדית לעזור אחד לשני, להתבגר בתוך הקשר.

0 צפיות

/ כתבו לי /

אני פה בשבילכם /

  • Facebook Social Icon

הילה דותן | הדרכת הורים | סדנאות להורים

Asset-4.png