חיפוש
  • הילה דותן

הילד לא מוכן לקבל לא ומשתלט

עודכן ב: 10 אוג 2019


"איתמר השתלט על כל הבית. כל פעם שהוא נתקל ב"לא" המחאה הופכת להתפרצות זעם והוא לא נרגע עד שמקבל מה שהוא רוצה. אנחנו רוצים לשים לו גבולות אבל מוצאים עצמנו מפחדים מהתגובות שלו ומנסים לא להיקלע לעימותים מיותרים. איתמר רוצה שהבית יתנהל בדרך שלו- לאכול, לשחק, לישון- בזמן שלו, בדרך שלו.. אנחנו לא מבינים איך קרה שילד בן 5 מנהל אותנו ואת כל הבית"

ביום שישי ערכתי הרצאה על התפרצויות זעם בקרב ילדים. אם יכולתי לדבר על הנושא הזה 5  שעות זה לא היה מספיק. הורים קיבלו תובנות שלא שמעו קודם וכלים של התנהלות לפני, במהלך האירוע ואחרי..

אבל מה קורה שה "התקפי זעם" הופכים להיות שגרת יום? שהילד לא מסוגל לקבל שום הגבלה או איסור, לא מוכן להישמע להוראות, וכשדברים לא הולכים בדרך שלו הוא משתולל?

באינטראקציה בין 2 אנשים, לרוב יש אחד מוביל, נקרא לו ה"אלפא" ושני ב"עמדת התלות". כשאנחנו פוגשות חברה, לפעמים אנחנו נהייה בעמדת האלפא: נייעץ, ננחם, נוביל, נסביר, ולפעמים זו תהייה החברה שתהייה ה"אלפא" עבורנו. וכך זה אמור להיות- יש מקומות בחיים שנתפוס את תפקיד האלפא (המוביל) ובמקומות אחרים נזדקק להיות בעמדת התלות- לקבל ייעוץ, לקבל הכוונה, לקבל כתף חמה, לקבל עזרה.

גם כשאנחנו נוסעים לטיול בחו"ל ויש אתנו מישהו שאנחנו סומכים עליו שהוא מכיר את המקום,יודע לאן לקחת אותנו, מכיר את השפה ושולט בעניינים, אנחנו פנויים להירגע, לשחרר אחריות ולהתחיל ליהנות מהטיול. אנחנו יודעים שאם נלך לאיבוד, הוא ידע לכוון אותנו..

עבור ילדינו ההובלה הזו היא לא בגדר מותרות. הם זקוקים להובלה שלנו כמו אויר לנשימה.

שאנחנו נהייה עבורם הדמות הזו שהם סומכים עליה, שיודעת לאן היא לוקחת אותם, שלא נבהלת כשהם "הולכים לאיבוד" (מבחינה רגשית) ושאפשר לשים את הראש ולהירגע כשהיא בסביבה..

כשאנחנו פוגשים "ילד אלפא" לפעמים זה קצת מתעתע. אנחנו יכולים להתבלבל ולחשוב שהוא ילד עם בטחון עצמי גבוה, בעל דעות נחרצות, מנהיג מלידה, שיודע מה הוא רוצה ולא מוותר. יכול להיות. אבל כדאי שגם נשים לב:

האם הוא גם מסוגל לשחרר את עצמו מההובלה ולהיות בעמדת התלות? לקבל הנחיות והוראות ולהישען על מישהו אחר? האם בכל זמן ובכל מקום הוא תופס את השליטה לידיו או שבזמנים מסוימים קל לו להיות מובל?

אם הוא "תקוע" בעמדת האלפא כל הזמן..זה כבר דורש הבנה עמוקה והתייחסות אחרת מצדנו.

איך זה קורה?

הרי ילדים נולדים תלויים בהורים, קשובים להם והולכים אחריהם. איפה זה הולך לאיבוד??

ישנם כל מיני שינויים שחלו בסגנון החיים המודרני, שמקשה מאד על מערכת יחסים היררכית ונכונה בין הורים לילדים. בין היתר

ילדים נמצאים המון שעות במסגרות: גנים/בתי ספר, חוגים, חברים ופחות זמן עם ההורים,

הורים רוצים להיות החברים של ילדיהם ולגדל אותם ב"דמוקרטיה"

ויש פחות זמן של חום, קירבה ובניית מערכת יחסים נכונה.

כך לפעמים אנחנו מייצרים ילד אלפא- מתוך אותו "חלל" בהובלה ובהיקשרות שדורש שימלאו אותו.

הילד כאילו אומר לעצמו "אם ההורה לא יכול/ פנוי להוביל, אז אני אדאג לזה.."

ילד אלפא לא בוחר להיות כזה! למרות שנראה לנו שהוא צריך ודורש את זה, ההיפך הוא הנכון.

זו ברירת מחדל כשהילד מרגיש שאין לו את המענה הנכון והוא לא יכול לפטור את עצמו מעמדת ההנהגה.

התפקיד שלנו כהורים זה ללמוד איך להיות הדמות הזו עבור ילדינו, לשחרר אותם מהתפקיד הקשה הזה של "לנהל את העניינים" ולאפשר להם פשוט להיות ילדים: לשחק, ליהנות, לנוח ולגדול בשקט.

כמובן שזה לא כל כך פשוט כי הם אוחזים בתפקיד ביד רמה. לכן זה לא המקום "לקחת" את הסמכות מידיהם בכוח.

זה תהליך של ריכוך הלב והמגננות, עבודה על קירבה, חיזוק תחושת הביטחון ומציאת האלפא שהתחבא עמוק בתוכנו, ההורים.

וזו העבודה האמיתית, שלנו.



50 צפיות

/ כתבו לי /

אני פה בשבילכם /

  • Facebook Social Icon

הילה דותן | הדרכת הורים | סדנאות להורים

Asset-4.png