חיפוש
  • הילה דותן

ילד במגננה



מכירים את זה שהילד שלכם מושך לכם בכל החוטים?

מרביץ לאח/ות קטנים, מקלל, מעיף חפצים..

ולמרות שהסברתם 1000 פעם שזה לא מקובל עליכן,

זה ממש נראה כאילו הוא עושה דווקא?

קשה לנו לאסוף אותו, לקבל את תשומת ליבו, לקבל ממנו שיתוף פעולה.

הוא מלא בהתנגדויות, ברצון נגדי, עקשן וחסר מנוחה.

ואז.. האוטומט שלנו קופץ.

אנחנו יכולות למצוא את עצמנו צועקות, מאיימות, מודיעות על עונש (למרות שאנחנו נגד זה)

הכל כדי לאפס אותו.

והוא- במקום שהוא ייבהל ויתרצה (כיאה לילד שעומדת בפניו "פרידה")

הוא מתחיל לצחוק לנו בפרצוף או שהוא מתעלם, אדיש לאיומים שלנו, כאילו לא אכפת לו, שום דבר לא באמת מזיז לו.

ואז זה כבר מרגיש עניין אישי.

זלזול בי. בסמכות שלי.


אבל זו רק דרך אחת להסתכל על זה.

זו דרך שרואה את ההתנהגות, ולא באמת מבינה אותה.

בואו נסתכל על זה קצת יותר לעומק..

כשילד מגיב לאיום או צעקה של ההורה בצחוק/התעלמות/חוסר אכפתיות,

זה מעיד עליו שהוא במגננה.

שהרגש שלו סגור, כך שהוא לא מרגיש.

אפילו לא מרגיש את הבהלה.

והאיום של ההורה, אפילו מחזק את המגננה שהמוח שלו כבר נמצא בה.

לכן, כשילד צוחק לכן בפרצוף, מתעלם, אדיש, אחרי שכעסתן עליו,

כדאי שתזכרו..

הוא לא בוחר בזה או עושה לכן דווקא.

המוח שלו לא מאפשר לו לחוש רגשות פגיעים.

אולי כי הוא רגיש מדי, אולי כי חוויות מסויימות סגרו אותו.

מה שהוא באמת צריך,

זה שנבין שהוא במצוקה.

שהוא חסום. קשה לו.

שננסה להגיע אליו,

שנמוסס את חומות המגננה.

כי מאחורי הצחוק בפרצוף, האדישות וההתנהגות התוקפנית,

יש לב רך שמחכה שנעזור לו להתגלות.

איך עושים את זה?

זה תהליך שדורש הבנה עמוקה של התהליכים הריגשיים וההתפתחותיים.

בכל זאת, ניתן פה כמה נקודות למחשבה:

1. הבסיס הוא כמובן עבודה על מערכת היחסים.

שהיא תהייה מספיק בטוחה ויציבה, כדי שהמוח שלו יוכל לנוח ולהוריד את המגננה.

מערכת יחסים עם מינימום פרידות (פיסיות ורגשיות), בהלה וחוסר בטחון.

מערכת יחסים שנותנת אי של שקט, מלחצי הסביבה, דרישות וציפיות.

מערכת יחסים שיש בה הורה חם, אכפתי ומוביל

2. נפריד בין ה "תקרית" לבעיה האמיתית. לא ניתן להתנהגות לסנוור אותנו ולהקשיח את ליבנו. מה שרואים על פני השטח (ההתנהגות) זה רק ביטוי של קושי, מגננה.

3. לא ננסה לחנך את הילד או להסביר לו כשהרגשות סוערים והמגננה בשיאה. נחכה לזמן בו ההיקשרות פעילה, כשיש חיבור ביננו, ושם נוכל להציף ולדבר על מה שהיה..

4. והכי חשוב- לא ניקח את ההתנהגות באופן אישי! דבר אחרון שילד רוצה זה להרחיק אותנו ממנו.

ריכוך מגננות זה אחד האתגרים המשמעותיים והחשובים בהורות שלנו.

כי ילד ממוגן לא מתפתח ריגשית כמו שהוא אמור, ואז יופיעו עוד ועוד אתגרים בצורה של בעיות התנהגות או למידה.

יש דרך לעבור כדי לרכך מגננות של ילד.

זה לא פשוט (!!)

אבל בטווח הרחוק, אין דבר יותר משתלם ומספק מלרכך לילד את הלב ולעזור לו לגדול ולהבשיל, כמו שהטבע התכוון.❤️ הילה דותן

0 צפיות

/ כתבו לי /

אני פה בשבילכם /

  • Facebook Social Icon

הילה דותן | הדרכת הורים | סדנאות להורים

Asset-4.png