חיפוש
  • הילה דותן

נשך את אחותו התינוקת- האם צריך ללמד אותו לקח?



"הבן שלי (2.5) נשך את אחותו התינוקות ולפעמים זורק חפצים על הכלב. אני לא מוכן להכיל את זה יותר" כך אמר לי אב אוהב ואובד עצות,

"אני חושב שצריך ללמד אותו לקח- שידע שהתנהגות שלו לא מקובלת עלינו"

אני מבינה את ההורה שמרגיש שאם הוא לא "ישים קו אדום" הוא אולי יגדל ילד אלים חסר גבולות.

עלינו לזכור שההתנהגות של הילד שלנו היא ראי למה שעובר עליו.

ילד מרביץ הוא לרוב ילד שחווה תסכול ולא יודע מה לעשות איתו.

במקרה הזה די ברור שהתסכול קשור לפחד של הילד לאבד את הוריו לאחותו הקטנה.

אם אנחנו נגיד לו "עכשיו אין קינוח כי הרבצת לאחותך" ונהייה עקביים עם זה, סביר שנצליח ליצור התניה שתפסיק את ההתנהגות הספציפית, אך האם התסכול יעלם? סביר שלא!

ואז מה יקרה?? התסכול ישנה צורה:

במקום לנשוך את האחות- הוא יתחיל להרביץ לילדים בגן, במקום לזרוק חפצים על הכלב-אולי יתחיל לנשוך את אמא או גרוע מזה: הוא ייקח את זה פנימה ויתחיל לפתח רגשות שליליים כלפי עצמו, עד כדי מריטת שערות והכאה עצמית.

אנחנו כל כך רוצים שהילד שלנו יתנהג בצורה מתחשבת ובוגרת שאנחנו שוכחים שמסוגלות של ילד להכניס את השכל לפעולה, לשלוט ברגשות שלו ולזכור שהוא לא רוצה לפגוע באחר, זו יכולת שמתפתחת לקראת גיל 5-6 (במקרה הטוב) כשהמוח בשל להחזיק ב-2 רגשות בו זמנית ( כמו: אני גם כועס, אבל אני גם אוהב את אחותי).

בדיוק כמו שכשאנחנו שותלים זרע באדמה זה לא יעזור אם נצעק עליו "נו כבר תוציא פרי".

זה תהליך ארוך שדורש הרבה טיפול וסובלנות. באותו אופן לא יעזור לנו לדרוש מילד להתנהג בצורה בוגרת ומתחשבת כשהמוח שלו עוד לא הבשיל לכך.

זו פשוט ציפייה לא ריאלית שתגביר את התסכול גם אצל ההורה.

במקרים האלה, יותר מ"מה לעשות כש..", חשוב להבין תמונה רחבה יותר של מה שקורה לגוזל שלנו.

כדי פתח ראייה עמוקה יותר של המצב שימו לב:

לזכור לשלוט בתגובות האימפולסיבית שלנו ברגעי המשבר (אין צורך לצעוק או לכעוס, כבר הבנו שזה לא עוזר)

לזכור שהילד לא באמת שולט ברגשות או בהתנהגות שלו. אפשר להגיד שהם שולטים בו ואפילו לעיתים משתלטים עליו ולכן הוא זקוק לנו שנעזור לו לווסת אותם.

להבין שהוא מתוסכל ויותר מכל דבר הוא זקוק שנגלה כלפיו מידת חמלה ואהבה, גם כשהוא מתנהג לא לרוחנו.

להאמין בכוונה הטובה שלו, גם שכשהוא "מפשל" (כמה כולנו זקוקים לזה מאחרים, אה?)

לחפש איפה הילד שלי חווה תסכולים משמעותיים בחיו ( כמו: אח חדש, כניסה למסגרת- פרידה מהורים, שעות מרובות בלעדינו, מעבר בין בתים וכד') ולבחון איפה אפשר לצמצם את התסכולים הללו (לדוגמא לבלות איתו יותר שעות אחד על אחד).

תמיד מחפשים מה לעשות בזמן ה"תקרית" השאיפה היא לעבור את התקרית בלי להחריף את המצב ובלי לפגוע בחיבור שלנו עם הילד. אבל.. העבודה האמיתית היא דווקא מחוץ להקשר של ההתנהגות- ע"י הבאת הילד למנוחה פסיכולוגית- מנוחה מהמרדף אחר היקשרות ותמיכה בתהליכי ההבשלה ( עליהם נדבר בסדנה).


0 צפיות

/ כתבו לי /

אני פה בשבילכם /

  • Facebook Social Icon

הילה דותן | הדרכת הורים | סדנאות להורים

Asset-4.png